החלטה בתיק ב"ש 092111/05

הבקשה ונסיבותיה

כנגד המשיבים הוגש כתב-אישום לבית-משפט זה, המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, יריות באזור מגורים, שינוי זהות של רכב או חלק של רכב, ולמשיב 1 - גם ידיעות כוזבות.

על-פי הנטען בכתב-האישום גנבו הנאשמים, אם בעצמם ואם באמצעות אחר, בלילה שבין 28.5.2005 ו-29.5.2005 בטייבה, לוחיות-רישוי של רכב "מאזדה" הדומה לרכב שבבעלות משיב 1, והרכיבון על רכבו של זה האחרון.

למחרת נסעו ברכב ה"מאזדה", כשהם רעולי-פנים וחמושים באקדחים, והתקרבו לרכב המתלונן, שנסע אז מולם.

לאחר שעצרו וירדו מרכבם, כך נטען, כיוונו השניים את אקדחיהם לעבר המתלונן, אלא שזה נמלט מפניהם. לאחר שירו לעברו, רץ אחד מהם אחר הרכב הנוסע, תוך ירי לעברו. לפחות 3 יריות פגעו ברכב ושתיים מתוכן פצעו את המתלונן בבטנו.

המתלונן המשיך בנהיגה חרף פציעתו, והשניים רדפו אחריו ברכבם עד אשר איבדו שליטה בו ונטשוהו, תוך שהם נמלטים מן המקום.

המתלונן הגיע למרכז הרפואי בטייבה והובהל לבית-החולים "מאיר", שם טופל בפציעות הירי ואושפז למשך 3 ימים.

באותו יום הגיע המשיב 1 לתחנת המשטרה בטייבה ומסר, כך טוענת התביעה, בכזב, כי רכבו נגנב.

טענות הצדדים

נציג המדינה טען, כי בידיו תשתית ראייתית טובה כנגד כל אחד מן המשיבים, כולל ראיות מדעיות ואמירות של המשיב 2 בפני מדובב, בהזדמנויות אחדות, המפלילות אותו עצמו ואת המשיב 1.

בא-כוח המשיב 1 טען, כי הראיה היחידה המקשרת את מרשו לאירוע עניינה במסכת-גרב שבה נמצאה טביעת-רוק הזהה לטביעת ה-DNA של מרשו. אין לו אמנם מחלוקת, כך טען, כי הכובה שייך למרשו, Tך לדעתו, אין הוא מצביע על קשר שלו לאירוע, שכן המדובר בחפץ מיטלטל, שמבחינה ראייתית איננו בעל משקל של ממש' הקושר את בעליו לאירוע זה דווקא. לדעתו, אין ראיות אחרות בידי התביעה, ולטעמו, אין באמירות המשיב 2 בפני המדובב, כדי לסבך את מרשו, אדם צעיר כבן 22 שנים, חסר-עבר פלילי.

בא-כוח המשיב 2 ציין, כי מרשו בן 18 שנים וחסר עבר פלילי וטען, כי חקירת משטרת ישראל בעניין מעוותת את תמונת המצב וכי יותר משעניין את החוקרים מרשו, עניין אותם הוא עצמו (עו"ד שוורצברג), שלדעתם משבש את החקירה.

עוד טען, כי בכפפות שנמצאו ברכב ואשר שימשו לצורך היורים בנשק, נמצאו טביעות-אצבע, שעל-פי בדיקה ראשונית, אינן של המשיבים. לדבריו, לא אץ למשטרה הזמן כדי להכין, במועד הראוי, חוות-דעת מלאה בעניין, מה-עוד שבכפפות לא נערכה בדיקה לשרידי ירי.

הוא טען גם כלפי מצאי ה-DNA בכובע-הגרב, שמבוססים על נעורת, שמקורה בשלושה אנשים. הוא חלק על הממצאים בהקשר זה ומפנה גם למומחה מטעמו, המעלה תהיות בנושא.

לעניין שרידי הירי בשערו של המשיב 2, הוא חולק על משמעות הבדיקה, שכן המדובר בשני חלקיקים בלבד, והזיהוי בהקשר זה הוא חסר-משמעות.

גם לטענתו אין באמירותיו של מרשו בפני המדובב כדי לסבכו, שכן התמלילים החלקיים הקיימים אינם תואמים את עדות המדובב.

הוא בא בטרוניה על המשטרה גם בהקשר אי-בדיקת האליבי של המשיב 2.

לדעת באי-כוח שני המשיבים, אין די בתשתית הראייתית של התביעה לצורך מעצרם.

כאשר ביקשתי לבדוק את התמלילים שבידי התביעה ואם הם מתייחסים להודעת המדובב, שבה סיבך המשיב 2 את עצמו ואת חברו, כנטען על-ידי התביעה, קיבלתי לבדיקה את התמלילים החלקיים הנוגעים בדבר וכן את התמלילים שנערכו על-ידי ההגנה.